פסק-דין בתיק ת"ק 9119-11-10

1.         התובעים הינם הבעלים של דירה בקומה ראשונה של בניין משותף והנתבעים 1, 2 (שייקראו להלן ביחד: "הנתבעים") מתגוררים אף הם באותו בנין ודירתם נמצאת בקומת הקרקע.

            הנתבעת 3 הינה חברה בנציגות הבית המשותף (להלן: "הנציגות").

            בתביעה זו תובעים התובעים מכל הנתבעים פיצוי של 30,000 ש"ח עבור נזקים שנגרמו להם משורשי עצי פיקוס שהיו שייכים לנתבעים ואשר סירבו לעקרם ובסכום זה לחייב גם את הנציגות בשל חוסר טיפול בזמן אמת - הכל כפי שיפורט, בין היתר, להלן:

א.         למעלה מ-8 שנים סובלים התובעים מהצפות של מי ביוב החודרים לביתם ומציפים את דירתם עקב סתימות חוזרות ונשנות של קו הראשי של הביוב של הבניין ועקב טיפול ופתיחת הסתימה כל פעם מחדש.

            לאור זאת, פנו התובעים אל הנציגות בבקשה לטפל לאלתר בעניין הסתימות.

ב.         כתוצאה מהצפות אלה, נהרסו ונגרמו לתובעים נזקים כבדים ביותר הן לרכוש והן לציוד שבבית, שכלל, בין היתר, החלפת שטיחים מקיר לקיר בפרקט שאף הוא נהרס בינתיים וצריך להחליפו.

            כמו כן, נהרסו 2 ארוניות כיור אמבט בשני חדרי אמבטיה אשר ספגו מים, צחנה והתנפחו.

            כמו כן, נרטבו ונרקבו 4 דלתות ומשקופים בחלקם התחתון וגם אותם צריך להחליף.

ג.          א)         המצב בבית הפך לבלתי נסבל לתובעים ונאלצו כל פעם לנקות את הבית מהרטיבות ומהריח - דבר שהסב להם גם עוגמת נפש.

                        כתוצאה מאי טיפול בעניין, החליטו התובעים להפסיק לשלם דמי וועד הבית - זאת כמחאה על חוסר המעש של הנציגות.

                        רק לאחר מחאה זאת, התעורר ועד הבית וביקש את התערבותה של האגודה לתרבות הדיור (להלן: "תרבות הדיור"), אשר שלחה מהנדס מטעמה וקבע שהסתימות נובעות משורשי עצי הפיקוס שנטועים בחצרם של הנתבעים והמהנדס ביקש מהם לעקור את העצים. בקשה זו גם הופנתה לנתבעים גם על ידי הנציגות, אך הנתבעים לא נענו לדרישות אלו - דבר אשר גרם להמשך ההצפות של מי הביוב ולפגוע באיכות חייהם של התובעים.

ב)         מאחר ולא נעשה דבר בעניין, פנו שוב התובעים בשנת 2009 אל המהנדס מתרבות הדיור וגם הפעם קבע המהנדס, שמקור ההצפות ייפתר רק לאחר שייעקרו עצי הפיקוס.

            רק בשנת 2010 ולאחר התערבות תרבות הדיור, נעקרו העצים על ידי הנתבעים ומאז חדלו ההצפות.

2.         הנתבעים הגישו כתב הגנה, בו העלו, בין היתר, את הטענות הבאות:

א.         התובעים לא הוכיחו את נזקיהם והסכומים הנטענים מבוססים על הצעות מחיר בלבד ולא על פי הערכות שמאי. בנוסף לכך, נטען, שהתקופה בה אירעו הסתימות הייתה בין סוף 2006 לבין סוף 2009 ולא במשך 8 שנים, כפי שציינו התובעים.

ב.         לא הייתה שום סיבה לעקור את העצים לפני שמקבלים הוראה מגורם מוסמך, שיודע ובודק ושיש לו הסמכות ליתן הוראה כזאת, אך לאחר שהתקבלה ההוראה, בוצעה העקירה.

            העקירה בוצעה בפועל בשנת 2009 מיד לאחר קבלת הדרישה מתרבות הדיור.

ג.          התובעים גם לא הוכיחו את ריבוי הסתימות, כנטען על ידם והנתבעים משערים שמדובר ב-15 סתימות בערך ולא יותר ואם העבודה בוצעה באופן מיידי לאחר שניתנה הוראה לעשות כן, לא ברור לנתבעים כיצד נגרם לתובעים נזק כבד כל כך.

3.         נציגות הבית, אף היא הגישה כתב הגנה ויחד עם זאת גם הגישה תביעה נגדית נגד התובעים לשלם את דמי הוועד שבפיגור.